מה תקבלו במדריך הזה.
Boris, המהנדס שבנה את Claude Code, שיתף 6 דברים שהוא עושה בעצמו אחרי כמה שבועות עם Opus 4.7.
זה לא ניחושים מבחוץ ולא טיפים שנכתבו ע״י מישהו שצופה ב-YouTube. זה מה שעובד אצל מי שיודע מה הוא בנה.
כל פרק כאן הוא טיפ אחד מתוך השישה: מה זה, למה זה משנה, איך מפעילים, ומתי כן או לא להשתמש בו.
תקראו את כל המדריך תוך 8 דקות. תיישמו תוך עוד 5.
תוכן עניינים
01מצב אוטומטידי לכפתור האישור
02פחות אישוריםקלוד עושה אודיט לעצמו
03סיכומי סשניםכל סשן נגמר בסיכום
04מצב פוקוסדי למיקרו-מנג׳מנט
05רמת מאמץבוחרים את עוצמת החשיבה
06בודק את עצמותלמדו אותו איך נראה ״טוב״
02 / 08
די לכפתור האישור. טוגל אחד וקלוד מאשר לכם לבד כל מה שעצר עליו קודם.
מה זה
Auto Mode הוא מצב חדש ב-Claude Code שבו אתם מסכימים מראש לתת לקלוד להריץ פקודות, לערוך קבצים ולעשות שינויים בלי לבקש אישור בכל פעם. במקום לעמוד מעליו ולאשר ידנית כל קובץ שהוא נוגע בו, אתם מפעילים את ה-Auto Mode פעם אחת והוא רץ עד שהוא מסיים.
למה זה משנה
בפרויקט אמיתי קלוד עוצר 20-40 פעם בסשן כדי לבקש אישור. כל עצירה שוברת לכם את הזרימה. עם Auto Mode הוא רץ ברצף, אתם עוסקים בדברים אחרים, וחוזרים לראות תוצאה.
# enable auto mode for current session
claude /auto on
# or in settings.json
{ "autoApprove": true }
מתי כן
משימות ארוכות, repos שאתם מכירים, branches שאתם מוכנים לזרוק אם משהו השתבש.
מתי לא
קוד production ישירות, repos של לקוחות, שינויים מחוץ ל-git. תמיד תעבדו על branch.
03 / 08
קלוד סורק את היסטוריית האישורים שלכם ומוסיף את הבטוחים לרשימת ההיתר אוטומטית.
מה זה
סקיל בשם fewer-permission-prompts שעובר על הסשנים האחרונים שלכם, מזהה איזה פקודות אתם מאשרים שוב ושוב (npm install, git status, ls), ומוסיף אותן ל-allowlist ב-settings.json. בפעם הבאה שתיתקלו באותה פקודה, היא תרוץ בלי לעצור.
למה זה משנה
רובכם מאשרים את אותן 10-15 פקודות 50 פעמים ביום. זה זמן בזבזני וגם הופך אתכם לעיוורים — אתם מאשרים על אוטומט במקום לקרוא. הסקיל הזה משחרר את התשומת לב שלכם לדברים שבאמת צריך לבדוק.
# run the skill
/fewer-permission-prompts
# it shows you a prioritized list and asks confirmation
# before adding each rule to .claude/settings.json
מתי כן
פקודות קריאה (ls, git status, npm list), tests, builds. כל מה שלא משנה state.
מתי לא
פקודות הרסניות (rm, drop, force push). אל תוסיפו אותן ל-allowlist גם אם אתם מאשרים הרבה.
04 / 08
כל סשן נגמר בסיכום. תפתחו אותו מחר ותראו בדיוק מה קרה אתמול.
מה זה
ב-Opus 4.7 כל סשן נגמר בסיכום אוטומטי — אילו קבצים נגעו בהם, איזה החלטות התקבלו, מה נשאר פתוח. הסיכום נשמר בקובץ .claude/sessions/ ונטען אוטומטית כשתפתחו סשן חדש באותו פרויקט.
למה זה משנה
לפני זה הייתם פותחים סשן ביום שני אחרי שעבדתם ביום שישי וצריכים להזכיר לעצמכם איפה הייתם. עכשיו קלוד יודע: ״ביום שישי טיפלת ב-auth flow, השארת bug ב-token refresh, יש TODO על rate limiting״. אתם מתחילים מה-step הבא במקום מהתחלה.
# on by default in 4.7
session.auto-recap: true
# manually generate
/recap
מתי כן
פרויקטים ארוכי טווח, עבודה מולטי-סשנית, מעבר בין מחשבים. תמיד מעולה.
מתי לא
סשנים של 10 דקות (קוד throw-away). שווה לכבות לפעמים לחיסכון בטוקנים.
05 / 08
די למיקרו-מנג׳מנט. Focus Mode הופך את קלוד ממרדף אחרי המשימה למרדף אחרי התוצאה.
מה זה
Focus Mode הוא הגדרה שאומרת לקלוד: ״תפסיק לעקוב אחרי ההוראה הראשונה שנתתי לך, תעבוד אחורה ממה שאני באמת רוצה לקבל בסוף״. אתם מתארים את התוצאה (״משתמש יכול להירשם ולקבל מייל אישור״) במקום את הצעדים, והוא ממציא את הצעדים בעצמו.
למה זה משנה
בלי Focus Mode קלוד עושה בדיוק מה שביקשתם — גם אם תוך כדי מתברר שהדרך לא מובילה לתוצאה. עם Focus Mode הוא מזהה כשהוא נכנס למבוי סתום ומחליף כיוון. פחות שיחות של ״עצור, זה לא מה שביקשתי״.
# turn on for current task
/focus on
# then describe the outcome
> A user signs up and receives a confirmation email.
מתי כן
פיצ׳רים מורכבים שיש להם הגדרה ברורה של ״הצלחה״. בניית endpoints, אינטגרציות, flows.
מתי לא
תיקוני באג ספציפיים. כשאתם יודעים בדיוק איזה קובץ ושורה — תגידו לו את זה, לא תוצאה.
06 / 08
בוחרים את עוצמת החשיבה. Low למשימות מהירות. High לדברים הקשים.
מה זה
ב-Opus 4.7 יש סליידר effort עם שני מצבים: Low (קלוד עונה מהר, פחות חשיבה עמוקה, פחות טוקנים) ו-High (חשיבה ארוכה ועמוקה, יקרה יותר אבל הרבה יותר מדויק במשימות סבוכות). אתם מחליטים פר-משימה.
למה זה משנה
ברירת מחדל אחת לא מתאימה לכל משימה. לתיקון typo אין צורך ב-30 שניות של thinking. לדיבאג של race condition יש. הסליידר הזה מאפשר לכם לשלם בהתאם למה שבאמת צריך.
# per-task
/effort low # quick
/effort high # deep
# or in config
{ "effort": "high" }
High מתאים ל
דיבאגים מסובכים, ארכיטקטורה, refactor רחב, באגים שלא הבנתם, שאלות תכנון.
Low מתאים ל
שינויי קוסמטיקה, typos, פקודות git, בקשות פשוטות שיש להן תשובה ברורה.
07 / 08
תלמדו אותו איך נראה ״טוב״. תנו לו את התוצרים הטובים שלכם כסטנדרט.
מה זה
Pattern בשם ״your best output → claude's ruler״: לפני שאתם מבקשים מקלוד לבנות משהו חדש, אתם נותנים לו 2-3 תוצרים שלכם מהעבר שעבדו טוב. הוא משתמש בהם כסטנדרט להשוואה — בודק את עצמו מולם, ומשפר אם הוא לא ברמה.
למה זה משנה
קלוד יודע לכתוב קוד טוב בממוצע. אבל ״טוב״ אצלכם הוא דבר אחר מ-״טוב״ של מישהו אחר. אם תיתנו לו את הסטייל שלכם כדוגמה, התוצר הראשון שלו ייראה כבר כמו משהו שאתם הייתם כותבים — לא משהו שצריך לעבור 5 איטרציות עד שמתאים.
# at the start of a session
> Here are 3 examples of past work I'm proud of:
> [paste examples]
> Use these as the standard. After each output,
> compare to the standard and improve if below.
מתי כן
כל פעם שיש לכם דוגמאות לתוצר הרצוי. כתיבת קופי, קוד בסטייל ספציפי, מסמכים.
מתי לא
משימות שאין להן ״תוצר רצוי״ ברור (חקירה, מחקר, brainstorming).
08 / 09
דבר אחרון
רוצים ללמוד איך באמת
בונים את זה?
קיבלתם את המפה. אבל מפה זה לא בית.
במועדון אני מלמד שלב-אחרי-שלב איך לבנות בעצמכם דברים כאלה. קמפיינים שעובדים, קרוסלות שמושכות אנשים, סוכנים שמחברים את כל המערכות שלכם ביחד. בואו להצטרף למאות אנשים ממש כמוכם, שבונים בעצמם.
הצטרפו למועדון ←
09 / 09
